מהי שפה? סירל

What is language? Some preliminary remarks* / john R. searle - http://goo.gl/JHbUv

המאמר, “מהי שפה?” נכתב ע"י סירל עבור כתב העת של החוג לפילוסופיה באוניברסיטת טריאסטה, איטליה. כתב העת מתפרסם אחת לחצי שנה ומפרסם מאמרים בתחומי הפילוסופיה של המוסר ושל הפוליטיקה. המאמר הוא נסיון להעלות על הכתב הרצאות שהוא מעביר כבר מספר שנים ברחבי העולם. זהו מאמר שטרם גובש סופית וסירל עדיין משפץ אותו, לכן כותרתו המשנית.

מאמר זה לא נועד לתת הגדרה מדוייקת של מושג השפה, זהו נסיון לנתח את מושג השפה כדי לקבל תמונה ברורה יותר של תהליך התפתחות השפה. סירל מפרק את מושג השפה לחלקיו הדקדוקיים ומנסה להתחקות אחר מוצאם. הפונולוגיה ,התחביר והסמנטיקה הם מרכיביה הרישמיים של השפה ולהם הוא מוסיף את הפרגמטיקה שהיא, לדבריו, אינה פנימית לשפה אלא מייצרת מטה-אילוצים למרכיבי השפה הרישמיים. הפרגמטיקה, או 'פעולות הדיבור' , משמשות את סירל לקשור את התפתחות השפה לקונבציה החברתית שטמונה בה.

הוא פותח בשאלה לגבי טבעיותה של השפה, פילוסופים רבים רואים בשפה מרכיב חיצוני שאינו פנימי לטבע האדם. במרכיב חיצוני הוא מתכוון לתכונה שאיננה חלק מהתפתחותו האבולוציונית של האדם אלא כגוף ידע שאנו מעבירים באופן חיצוני. סירל מנסה להראות שהשפה, כפי שאנו מכירים אותה היום, היא לא יותר מהרחבה של כלים קוגניטיביים שניתן למצוא אצל בע"ח אחרות בטבע, ולכן בני אדם קדמונים יותר ניחנו בהם. הרעיון הוא למצוא כיצד התפתחה השפה האנושית מתוך הכלים הללו. בעזרת ניתוח לוגי אודות היחסים בין היכולות השכליות הטרום-לשוניות לבין השפה ינסה להגיע למסקנה מהי שפה..

תחילת המאמר מציג עמדה בלשנית-חומסקיאנית. סירל משתמש בדוגמא הקלאסית של חוגי הבלשנות, שפת הדבורים, כדי להראות שאמצעי תקשורת טרום-לשוניים קיימים גם אצל בע"ח אחרים. הדבורה, בעזרת מחוות בגופה ובכנפייה, מדווחת לחברותיה בכוורת באיזה כיוון יש צוף. בהמשך המאמר הוא שולף את הדוגמא המנצחת לגבי המאפיין הרקורסיבי של השפה. מאפיין זה נותן לדובר אפשרות ליצור משפט אינסופי שהוא חושב שהוא אומר שהוא מאמין שהוא רוצה שהוא כותב את המילים שחושב שהוא אומר... וכו'.

סירל מציע ניסוי מחשבתי כדי לבחון את השפה. נדמיין יצור (אדם ללא שפה) בעל כלים קוגניטיביים בסיסיים. הוא לוקח את החושניות והשכל הקאנטיאניים (חלל-זמן ותרייסר הקטגוריות) כמודל לתפיסה של האדם הטרום-לשוני, ומנסה לבנות את השפה מתוך הכלים האלו. המהלך של ניסוי מחשבתי כדי להבין כיצד נוצרת השפה מתוך הכלים הקוגניטיביים הבסיסיים מזכירה את המהלך האפלטוני בבניית "המדינה" מראשיתה כדי לבחון את היווצרותם של הצדקה והעוולה. השיטה היא ספקולטיבית, הדברים לאו דווקא התרחשו כך, אך זהו אינו מאמר היסטורי או ביולוגי-אבולוציוני אלא נסיון להבין את שלבי הביניים בין השפה לטרום-שפה.

הנושא מטופל בצורה יסודית, מושגי ה"האמנה" וה"תשוקה" מונחים שם מההתחלה ועלייהם הוא מבסס את הנסיון הראשון לשפה. התשוקה לבטא את ההאמנה, והסיפוק מביטוי של האמנה כך שהיא מועברת לנמען בצורה מובנת, או יותר נכון חוסר סיפוק מביטוי האמנה שלא מועבר לנמען נכונה. בעזרת כלים אלה הוא בוחן את השפה, השאלות שמנחות אותו לאורך הניסוי המחשבתי הן:מה אנו מוסיפים לטרום-שפה כשהיא הופכת לשפה? מה חסר בטרום-שפה לעומת השפה? מה יש לטרום-שפה והשפה במשותף?

כשלב ראשון הוא מניח שהאדם הטרום-לשוני ניחן ביכולת פעולה חופשית והתכוונותיות קולקטיבית, כך שהוא יכול לשתף פעולה והוא בעל רצון חופשי. בשלב השני יש לו את היכולת להציג מצבי עניינים, הוא יכול להציג מצבי עניינים שהוא מאמין באמתותם, שהוא רוצה שיתרחשו וכאלה שהוא מתכוון לגרום להתרחשותם. בשלב השלישי היכולת להציג מצבי עניינים שונים הופכת קונבנציונאלית, כלומר חברתית. הקונבנציות הן שרירותיות אבל מרגע שנקבעו השימוש בהן הוא ציבורי, כלומר מרגע שסימן נקבע הוא נתון לשימוש הכלל. בשלב הרביעי הם לוקחים את הסימנים הקונבנציונאליים ומתחילים לפרק אותם לחלקים מבודדים – מילים. זהו שלב קריטי במעבר לשפה כפי שאנו מכירים אותה. בשלב החמישי נמצאת המחוייבות הלשונית, הבעה של האמנה מסויימת מחוייבת לאמיתותה, הבעה של תשוקה מסויימת מחוייבת לסיפוקה והבעה של התכוונות מחוייבת לפעולה. בשלב השישי יש סינתזה של המחוייבות והקונבנציה, הדוברים ידולים לברוא מחוייבויות לשוניות, מושגים כמו כסף, מדינה, נישואין ורכוש פרטי הם מחוייבויות קונבנציונאליות, ללא ההסכמה החברתית אין למושגים אלה אובייקט לרפרר עליו.

המאמר כתוב בצורה ברורה ובהירה, מחולק לפרקים, כשכל כמה פרקים יש סיכום של הצעדים עד כה. לא ניתן לחלץ הגדרה טובה או חדשה לגבי השפה ממאמר זה אבל, כפי שעשה כבר גיא דוייטש בספרו 'גלגולי לשון', הרעיון של לנתח את מושג השפה דרך ניסוי מחשבתי שמנסה לחשוף את התפתחותו חושף את המרכיבים הבסיסיים של המחשבה האנושית ובעזרתם אפשר לשער את השלבים שמהם פיתח האדם את יכולתיו הלשוניות.